עיטר

to-infinitive: לְעַטֵּר ‎
action noun: עיטור \ עִטּוּר ‎

Hebrew

Root
ע־ט־ר‎

עיטר \ עִטֵּר • (iter) (pi'el construction)

Conjugation of עיטר \ עִטֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְעַטֵּר‎ action noun: עיטור \ עִטּוּר‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	עיטרתי \ עִטַּרְתִּי‎		עיטרנו \ עִטַּרְנוּ‎
	second	עיטרת \ עִטַּרְתָּ‎	עיטרת \ עִטַּרְתְּ‎	עיטרתם \ עִטַּרְתֶּם‎	עיטרתן \ עִטַּרְתֶּן‎
	third	עיטר \ עִטֵּר	עיטרה \ עִטְּרָה‎	עיטרו \ עִטְּרוּ‎
present		מְעַטֵּר‎	מְעַטֶּרֶת‎	מְעַטְּרִים‎	מְעַטְּרוֹת‎
future	first	אֲעַטֵּר‎		נְעַטֵּר‎
	second	תְּעַטֵּר‎	תְּעַטְּרִי‎	תְּעַטְּרוּ‎	תְּעַטֵּרְנָה‎¹
	third	יְעַטֵּר‎	תְּעַטֵּר‎	יְעַטְּרוּ‎	תְּעַטֵּרְנָה‎¹
imperative		עַטֵּר‎	עַטְּרִי‎	עַטְּרוּ‎	עַטֵּרְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.