מלמל

Hebrew
Root
מ־ל־מ־ל (m-l-m-l)

Verb

מִלְמֵל • (milmél) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to murmur

Conjugation
Conjugation of מילמל / מִלְמֵל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְמַלְמֵל
  • action noun: מילמול / מִלְמוּל
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first מילמלתי / מִלְמַלְתִּימילמלנו / מִלְמַלְנוּ
second מילמלת / מִלְמַלְתָּמילמלת / מִלְמַלְתְּמילמלתם / מִלְמַלְתֶּםמילמלתן / מִלְמַלְתֶּן
third מילמל / מִלְמֵלמילמלה / מִלְמְלָהמילמלו / מִלְמְלוּ
present מְמַלְמֵלמְמַלְמֶלֶתמְמַלְמְלִיםמְמַלְמְלוֹת
future first אֲמַלְמֵלנְמַלְמֵל
second תְּמַלְמֵלתְּמַלְמְלִיתְּמַלְמְלוּתְּמַלְמֵלְנָה1
third יְמַלְמֵלתְּמַלְמֵליְמַלְמְלוּתְּמַלְמֵלְנָה1
imperative מַלְמֵלמַלְמְלִימַלְמְלוּמַלְמֵלְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

References
  • “מלמל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.