כונס

Hebrew

Etymology
Root
כ־נ־ס (k-n-s)

From the root כ־נ־ס (kh-n-s), forming words related to assembly, congregation, gathering, meeting.

Verb

כונס / כֻּנַּס • (kunás) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart כינס / כִּנֵּס)

  1. to be assembled, to be gathered together

Conjugation
Conjugation of כונס / כֻּנַּס (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first כונסתי / כֻּנַּסְתִּיכונסנו / כֻּנַּסְנוּ
second כונסת / כֻּנַּסְתָּכונסת / כֻּנַּסְתְּכונסתם / כֻּנַּסְתֶּםכונסתן / כֻּנַּסְתֶּן
third כונס / כֻּנַּסכונסה / כֻּנְּסָהכונסו / כֻּנְּסוּ
present מכונס / מְכֻנָּסמכונסת / מְכֻנֶּסֶתמכונסים / מְכֻנָּסִיםמכונסות / מְכֻנָּסוֹת
future first אכונס / אֲכֻנַּסנכונס / נְכֻנַּס
second תכונס / תְּכֻנַּסתכונסי / תְּכֻנְּסִיתכונסו / תְּכֻנְּסוּתכונסנה / תְּכֻנַּסְנָה1
third יכונס / יְכֻנַּסתכונס / תְּכֻנַּסיכונסו / יְכֻנְּסוּתכונסנה / תְּכֻנַּסְנָה1
imperative ————1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.