גירה

Hebrew
Root
ג־ר־ה (g-r-h)

Verb

גירה / גֵּרָה • (gerá) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to sexually stimulate, arouse, tease
  2. to irritate, agitate, annoy, frustrate
  3. (Talmudic) to egg on, to provoke to improper or violent behavior

Conjugation
Conjugation of גירה / גֵּרָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְגָרוֹת
  • action noun: גירוי / גֵּרוּי
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first גיריתי / גֵּרִיתִיגירינו / גֵּרִינוּ
second גירית / גֵּרִיתָגירית / גֵּרִיתגיריתם / גֵּרִיתֶםגיריתן / גֵּרִיתֶן
third גירה / גֵּרָהגירתה / גֵּרְתָהגירו / גֵּרוּ
present מְגָרֶהמְגָרָהמְגָרִיםמְגָרוֹת
future first אֲגָרֶהנְגָרֶה
second תְּגָרֶהתְּגָרִיתְּגָרוּתְּגָרֶינָה1
third יְגָרֶהתְּגָרֶהיְגָרוּתְּגָרֶינָה1
imperative גָּרֵהגָּרִיגָּרוּגָּרֶינָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.